זמן קריאה משוער: 5 דקות
לקוח שעבד 12 שנה באותו מקום עבודה גילה שהוא מפסיד כ-1,200 ש״ח בחודש — כל חודש, כבר שנים — בגלל מסלול לא מתאים, דמי ניהול מנופחים וכיסוי ביטוחי חלקי. על פני עשור, מדובר במאות אלפי שקלים. הבעיה? אף אחד לא אמר לו.
המעסיק עשה את המינימום שהחוק דורש. חברת הביטוח שמחה עם דמי הניהול. וסוכן הביטוח שהיה "חבר של חבר" סידר את הפוליסה לפני עשור ומאז לא יצר קשר. הלקוח הזה הוא לא יוצא דופן — הוא הרוב. רוב השכירים בישראל לא יודעים מה בדיוק קורה עם הכסף הפנסיוני שלהם, ומשלמים על חוסר הידיעה הזה בזמן אמת.
מה תגלו במאמר הזה?
1. כמה כסף באמת מופרש עבורכם — ולמה המספרים מטעים
2. ההבדל בין סוגי המוצרים הפנסיוניים — ומה מתאים לכם
3. איפה מתחבאים אלפי השקלים שאתם מפסידים
4. צעדים מעשיים שאפשר ליישם כבר היום
תוכן עניינים — לחצו לפתיחה
מה מפרישים עבורכם — ולמה המספרים לא מספרים הכול
סעיף 14 — המילה שמופיעה בתלוש שאף אחד לא מבין
קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל — מה ההבדל
דמי ניהול — הגנב השקט ביותר בתיק הפנסיוני
מסלולי השקעה — הטעות ש-180,000 ש״ח מפרידים בגללה
כיסוי ביטוחי — מה אתם באמת משלמים עליו
מה המעסיק חייב — ומה הוא ממש לא חייב
למה ברירת מחדל היא לא תמיד ברירה חכמה
חמש טעויות שחוזרות אצל כל לקוח
מה בדיוק מפרישים עבורכם — ולמה המספרים לא מספרים את כל הסיפור
כל שכיר בישראל זכאי לביטוח פנסיוני. זו לא טובה של המעסיק — זו חובה חוקית שנקבעה בצו הרחבה לפנסיה. אבל לדעת שמפרישים לכם זה כמו לדעת שיש לכם חשבון בנק בלי לדעת כמה כסף יש בו ומה העמלות.
נכון להיום, שיעורי ההפרשה המינימליים הם: 6% מהעובד, 6.5% מהמעסיק לתגמולים, ועוד 6% מהמעסיק לפיצויים. סך הכול — 18.5% מהשכר המבוטח. על שכר של 12,000 ש״ח ברוטו, מדובר בהפקדה חודשית של 2,220 ש״ח. נשמע הרבה, נכון?
אבל הנה מה שרוב השכירים לא בודקים: מאיזה חלק מהשכר מפרישים? יש מעסיקים שמפרישים רק מהשכר הבסיסי, בלי שעות נוספות, בלי עמלות, בלי בונוסים. עובד שמרוויח 15,000 ש״ח אבל השכר הבסיסי שלו רשום כ-10,000 ש״ח — ההפרשות שלו מחושבות על 10,000 בלבד. על פני קריירה של 30 שנה, הפער בקצבה החודשית יכול להגיע למאות שקלים בחודש בפנסיה.
| רכיב | חלק העובד | מעסיק (תגמולים) | מעסיק (פיצויים) | סה״כ |
|---|---|---|---|---|
| שיעור מינימלי | 6% | 6.5% | 6% | 18.5% |
| שכר 10,000 ש״ח | 600 ש״ח | 650 ש״ח | 600 ש״ח | 1,850 ש״ח |
| שכר 15,000 ש״ח | 900 ש״ח | 975 ש״ח | 900 ש״ח | 2,775 ש״ח |
| שכר 20,000 ש״ח | 1,200 ש״ח | 1,300 ש״ח | 1,200 ש״ח | 3,700 ש״ח |
שימו לב לעמודה של פיצויים. ה-6% שהמעסיק מפריש לרכיב פיצויים הם לא בהכרח 100% מהפיצויים שמגיעים לכם לפי חוק. לפי חוק פנסיית חובה, ההפרשה לפיצויים עומדת על 6%, בעוד שפיצויי הפיטורים המלאים הם 8.33% מהשכר. הפער הזה — 2.33% — הוא כסף שלכם שצריך לדעת אם ואיך תקבלו אותו.
טיפ מהיר
בדקו בתלוש השכר שלכם: על איזה סכום מחושבות ההפרשות? אם הבסיס נמוך מהשכר הכולל שלכם, ייתכן שאתם מפסידים אלפי שקלים בשנה.
סעיף 14 — המילה שמופיעה בתלוש שאף אחד לא מבין
הבנת ההבדל בין המוצרים הפנסיוניים יכולה לחסוך לכם מאות אלפי שקלים
אם תשאלו שכיר ממוצע מה זה "סעיף 14", סביר שתקבלו מבט ריק. ובכל זאת, הסעיף הזה קובע דבר מהותי מאוד: האם כספי הפיצויים שנצברו בקופה הם כל מה שמגיע לכם, או שהמעסיק חייב להשלים.
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים (1963) אומר בפשטות: אם המעסיק הפריש כספי פיצויים לקופת פנסיה או ביטוח מנהלים בשיעור מלא, הכספים האלה מחליפים את חובת הפיצויים שלו. כלומר, מה שנצבר בקופה — זה מה שתקבלו. לא פחות, אבל גם לא יותר.
למה זה חשוב? כי בלי סעיף 14, אם הקופה הפנסיונית שלכם השיגה תשואה שלילית — המעסיק היה צריך להשלים את ההפרש. עם סעיף 14, הסיכון עובר אליכם. מצד שני, אם הקופה השיגה תשואה גבוהה — הרווח כולו שלכם.
רוב המעסיקים היום מחילים את סעיף 14 כברירת מחדל. לפי הנחיות משרד האוצר, ניתן אפילו להחיל את הסעיף רטרואקטיבית. מה שחשוב שתבדקו: האם המעסיק שלכם מפריש 8.33% לפיצויים (מלא) או רק 6%. כי אם הוא מפריש 6% וגם מחיל סעיף 14, אתם עלולים לקבל פחות פיצויים ממה שחשבתם.
הידעת?
הפער בין 6% ל-8.33% הפרשה לפיצויים נשמע קטן, אבל על שכר של 15,000 ש״ח הוא שווה 350 ש״ח בחודש — כ-4,200 ש״ח בשנה שאתם עלולים לא לקבל.
קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל — מה באמת ההבדל ולמה זה משנה
הנה משהו שמפתיע הרבה אנשים: סוג המוצר הפנסיוני שלכם משפיע ישירות על כמה כסף תקבלו בפנסיה, כמה תשלמו בדמי ניהול, ומה יקרה למשפחה שלכם אם חלילה משהו ישתבש. ובכל זאת, רוב השכירים לא בחרו את המוצר שלהם — מישהו אחר בחר בשבילם.
קרן פנסיה מקיפה חדשה היא המוצר הנפוץ ביותר, וזה לא במקרה. היא כוללת שלושה רכיבים בתוך מוצר אחד: חיסכון לפנסיה, כיסוי למקרה אובדן כושר עבודה, וכיסוי לשאירים (המשפחה) במקרה פטירה. היא פועלת על עיקרון של ערבות הדדית — מה שאומר שכל החוסכים בקרן "ערבים" זה לזה, וזה מאפשר לתת כיסוי ביטוחי בעלות נמוכה יחסית.
ביטוח מנהלים, לעומת זאת, הוא מוצר אישי. אין ערבות הדדית. הכיסוי הביטוחי נקבע לפי המצב הבריאותי שלכם, והעלות בדרך כלל גבוהה יותר. בתמורה — יש גמישות רבה יותר בהתאמה אישית של הפוליסה.
קופת גמל להשקעה היא חיסכון טהור — בלי כיסוי ביטוחי. היא מתאימה כשכבר יש לכם כיסוי ביטוחי ממוצר אחר, ואתם רוצים להגדיל את החיסכון בלבד.
| קריטריון | קרן פנסיה מקיפה | ביטוח מנהלים | קופת גמל |
|---|---|---|---|
| אובדן כושר עבודה | כלול (ערבות הדדית) | כלול (אישי, לפי בריאות) | לא כלול |
| כיסוי שאירים | כלול | כלול (לפי פוליסה) | לא כלול |
| דמי ניהול מקס׳ מצבירה | 0.5% | 1.05% | 1.05% |
| דמי ניהול מקס׳ מהפקדה | 6% | 4% | 4% |
| גמישות בהתאמה | מוגבלת | גבוהה | גבוהה |
| מתאים למי? | רוב השכירים | בעלי צרכים ייחודיים | חיסכון נוסף |
ההבדלים האלה לא אקדמיים. הם שווים כסף אמיתי. לקוחה שעברה אלינו מביטוח מנהלים לקרן פנסיה חסכה כ-340 ש״ח בחודש על דמי ניהול בלבד — בלי לפגוע בכיסוי הביטוחי שלה. על פני 20 שנה, עם ריבית דריבית, מדובר בסכום שמגיע לשש ספרות.
טיפ מהיר
לא בטוחים איזה מוצר פנסיוני יש לכם? בדקו בתלוש השכר תחת "ניכויי עובד" — שם מופיע שם הגוף שאליו מפרישים. חפשו אותו באתר רשות שוק ההון לפרטים מלאים.
רוצים לדעת בדיוק כמה אתם מפסידים?
בדיקה מקיפה חינם של התיק הפנסיוני שלכם — בלי התחייבות
מצטרפים למעל 700 לקוחות שכבר שיפרו את עתידם הפיננסי
דמי ניהול — איפה מתחבא הגנב השקט ביותר בתיק הפנסיוני
אם יש דבר אחד שאנחנו רואים שוב ושוב אצל לקוחות שמגיעים אלינו בפעם הראשונה, זה דמי ניהול גבוהים מדי. לא קצת גבוהים. גבוהים באופן שגורם לנזק ממשי לחיסכון לאורך שנים.
דמי ניהול בקרן פנסיה מורכבים משני חלקים: דמי ניהול מהפקדה (אחוז מכל הפקדה חודשית שנכנסת), ודמי ניהול מצבירה (אחוז שנתי מהסכום שכבר נצבר). ההבדל ביניהם קריטי.
דמי הניהול מהפקדה מורגשים פחות כי הם "נתפסים" בכניסה. דמי הניהול מצבירה הם אלה שהורסים. כי ככל שהסכום שלכם גדל, גם ה"נגיסה" גדלה. על צבירה של מיליון שקל, ההבדל בין 0.5% ל-0.25% דמי ניהול מצבירה — שנשמע כמו כלום — שווה 2,500 ש״ח בשנה. על פני 20 שנה, עם ריבית דריבית, מדובר בפער של מעל 80,000 ש״ח.
הידעת?
דמי ניהול הם תמיד ניתנים למשא ומתן. לפי נתוני משרד האוצר, דמי הניהול המקסימליים בקרן פנסיה הם 6% מהפקדה ו-0.5% מצבירה — אבל הממוצע בפועל נמוך משמעותית. מי שלא ביקש הפחתה, כנראה משלם יותר מדי.
אנחנו בקבוצת גיא פיננסים עושים את הבדיקה הזו לכל לקוח חדש. לא כבונוס, אלא כחלק בסיסי מהליווי. כי אי אפשר לבנות תוכנית פיננסית נכונה אם הבסיס — דמי הניהול — מכרסם בחיסכון מבלי שתשימו לב.
מסלולי השקעה — הטעות ש-180,000 ש״ח מפרידים בגללה
בחירת מסלול השקעה נכון יכולה להוסיף מאות אלפי שקלים לחיסכון שלכם
שכיר בן 30 שמתחיל לעבוד ולא נוגע בפנסיה שלו עד גיל 60 — חוסך כ-30 שנה. זה טווח זמן ארוך מאוד. ובכל זאת, הרבה שכירים צעירים יושבים במסלול השקעה שמרני שמתאים למישהו בן 55. למה? כי אף אחד לא שאל אותם.
כשפותחים קרן פנסיה, ברירת המחדל היא בדרך כלל מסלול "מותאם גיל" — שהולך ומקטין את החשיפה למניות ככל שמתקרבים לפרישה. זה רעיון לא רע בעיקרון, אבל לא תמיד מדויק. מישהו בן 35 עם משכנתא נמוכה, חיסכון נזיל בצד, ואופק של 30 שנה — יכול להרשות לעצמו חשיפה גבוהה יותר למניות. אין מסלול "נכון" אחד. יש מסלול מתאים.
| מסלול | תשואה שנתית ממוצעת | סכום אחרי 30 שנה | הפרש מהשמרני |
|---|---|---|---|
| שמרני (אג״ח מדינה) | 3% | כ-1,160,000 ש״ח | — |
| מאוזן (50/50) | 5% | כ-1,660,000 ש״ח | +500,000 ש״ח |
| מנייתי (מניות גבוה) | 7% | כ-2,440,000 ש״ח | +1,280,000 ש״ח |
מדובר בהפקדה זהה לחלוטין. אותו סכום. אותם 30 שנה. ההבדל בין המסלול השמרני למנייתי — מעל מיליון ורבע שקל. וזה עוד בלי להתחשב בדמי ניהול.
כמובן, מסלול מנייתי גם תנודתי יותר. יהיו שנים עם ירידות חדות. אבל לאורך 30 שנה, ההיסטוריה מראה שהשוק מתאושש. השאלה היא לא אם תהיה ירידה, אלא אם יש לכם את הקיבה — ואת הזמן — לעבור אותה.
טיפ מהיר
בדיוק בגלל זה בחירת מסלול היא לא החלטה טכנית. היא דורשת הסתכלות על התמונה המלאה — הכנסות, הוצאות, התחייבויות, מצב משפחתי, ואופק זמן. וזה בדיוק מה שתכנון פיננסי נכון אמור לעשות.
כיסוי ביטוחי — הביטוח שאתם משלמים עליו בלי לדעת מה הוא כולל
יש נטייה לחשוב על פנסיה רק כחיסכון. אבל חלק מהותי מהכסף שמופרש מהמשכורת שלכם הולך על כיסוי ביטוחי — אובדן כושר עבודה ושאירים. וכאן מתחבאות טעויות שיכולות לעלות ביוקר ברגע האמת.
דוגמה שאנחנו רואים הרבה: רווק בן 28, בלי ילדים, בלי תלויים — שמשלם על כיסוי שאירים מקסימלי. הוא לא צריך את זה. הכסף הזה היה יכול ללכת לחיסכון שיגדיל את הפנסיה שלו. מצד שני, הורה חד-משפחתי עם שני ילדים שעובד עם כיסוי מינימלי — חשוף לסיכון אמיתי אם משהו קורה.
הכיסוי הביטוחי צריך להשתנות ככל שהחיים שלכם משתנים. נישאתם? נולד ילד? קניתם דירה? התגרשתם? כל אירוע כזה אמור להוביל לבחינה מחדש של הכיסוי. ברוב המקרים — זה לא קורה. והעלות של כיסוי לא מותאם היא כפולה: גם משלמים על מה שלא צריך, וגם לא מכוסים במה שכן.
לפי נתוני רשות שוק ההון, הכיסוי בקרן פנסיה כולל גם אפשרות לקצבת נכות (אם נקבע שאיבדתם 25% ומעלה מכושר העבודה) וגם קצבת שאירים שכוללת בדרך כלל בן/בת זוג וילדים עד גיל 21. אבל התנאים המדויקים משתנים בין קרנות, ובין מסלולים בתוך אותה קרן. בלי לבדוק — אתם פשוט לא יודעים.
הידעת?
כיסוי ביטוחי כפול (למשל, גם בקרן פנסיה וגם בביטוח מנהלים ישן) הוא אחד המקרים הנפוצים ביותר של בזבוז כסף פנסיוני. בדיקה אחת יכולה לחשוף עשרות שקלים בחודש שנשפכים לשום מקום.
קופות ישנות ו״כסף אבוד״ — הפנסיה שאתם שכחתם שקיימת
שכיר ממוצע בישראל מחליף מקום עבודה כל 4-5 שנים. כל מקום עבודה פותח לו קופה חדשה. אחרי 20 שנה בשוק העבודה, לא נדיר לגלות 4, 5, ואפילו 6 קופות פנסיוניות שונות — חלקן עם כספים שנשכחו לגמרי.
לפי שירות איתור חסכונות פנסיוניים של רשות שוק ההון, מיליארדי שקלים רדומים בקופות ישנות ברחבי המשק. אנשים פשוט לא יודעים שיש להם כסף שם.
הכסף הזה לא נעלם. הוא יושב בקופה ישנה, לפעמים עם דמי ניהול גבוהים שמכרסמים בו בשקט, בלי שום הפקדות חדשות שיצמיחו אותו. חלק מהקופות האלה הן מלפני עשרים שנה, עם תנאים שהיום לא היו מקבלים.
מה עושים? קודם כל — בודקים. מתחברים למערכת ה"הר הכסף" או פונים לגוף המוסדי ומבקשים פירוט. אחר כך — מקבלים החלטה מושכלת: האם לאחד את הקופות (מה שלרוב חוסך בדמי ניהול ומפשט את הניהול), או לשמור על הפרדה (כשיש זכויות ייחודיות בקופה ישנה שלא כדאי לוותר עליהן).
טיפ מהיר
אצלנו בקבוצת גיא פיננסים, שלב האיתור והמיפוי הוא הדבר הראשון שאנחנו עושים עם כל לקוח חדש. כי אי אפשר לתת ליווי אישי אמיתי בלי לראות את התמונה המלאה — כולל את מה שנשכח בדרך.
מה שהמעסיק חייב לעשות — ומה שהוא ממש לא חייב
האחריות על העתיד הפיננסי שלכם היא בסופו של דבר — שלכם
יש פער גדול בין מה שהחוק מחייב את המעסיק לבין מה שטוב לכם. ולהבין את הפער הזה חשוב, כי הוא מסביר למה האחריות על הפנסיה שלכם היא בסוף — שלכם.
המעסיק חייב להפריש לכם לפנסיה לפי שיעורי המינימום. הוא חייב לעשות את זה מהיום הראשון אם יש לכם הסדר פנסיוני קודם, או אחרי שישה חודשים אם אין. הוא חייב לתת לכם לבחור את הקרן שלכם.
המעסיק לא חייב לבדוק אם המסלול מתאים לכם. לא חייב לנהל מו"מ על דמי הניהול בשמכם. לא חייב לעדכן אתכם על שינויים בכיסוי הביטוחי. לא חייב לבדוק אם הצבירה שלכם גדלה או נשחקת. לא חייב להפריש מעבר למינימום אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה שלכם.
זה לא רשלנות מצד המעסיק. זה פשוט לא התפקיד שלו. ואם אתם סומכים רק על מה שהמעסיק עושה, אתם מקבלים את המינימום. ובעולם הפנסיוני, המינימום הוא לא מספיק לחיים טובים אחרי גיל 67.
למה ״ברירת מחדל״ היא לא תמיד ברירה חכמה
המדינה הקימה מנגנון של "קרנות פנסיה ברירת מחדל" — קרנות שנבחרו במכרז ממשלתי ומציעות דמי ניהול נמוכים במיוחד. זה צעד חשוב ונכון. אבל הנה הבעיה: דמי ניהול נמוכים לא אומרים שהמוצר מתאים לכם.
קרן ברירת מחדל היא כמו חליפה מידה M. היא תתאים להרבה אנשים. אבל אם אתם L או S, היא תלחץ במקומות הלא נכונים.
להמחשה מעשית, ההיבט הפיננסי של תכנון ארוך טווח חשוב הרבה מעבר לבחירת המוצר הזול ביותר:
העיקרון שעולה כאן תקף גם בעולם הפנסיוני — תכנון נכון שוקל את כל המשתנים, לא רק את המחיר.
מה לא נבדק בקרן ברירת מחדל? האם מסלול ההשקעה מתאים לגיל ולפרופיל הסיכון שלכם. האם הכיסוי הביטוחי מתאים למצב המשפחתי. האם יש לכם קופות ישנות שכדאי לאחד. האם שיעור ההפקדה מספיק למטרות שלכם. כל אלה הם שאלות שקרן ברירת מחדל לא עונה עליהן — כי זה לא התפקיד שלה.
התפקיד שלה הוא לתת פתרון סביר למי שלא בוחר כלום. התפקיד שלכם הוא לא להיות "מי שלא בוחר כלום".
הפסיקו לשלם על מה שלא מתאים לכם
בדיקה אישית של התיק הפנסיוני — ללא עלות וללא התחייבות
זמן מוגבל — פנו עוד היום וקבלו ניתוח מלא של החיסכון שלכם
פנסיה בפועל — כמה באמת תקבלו בגיל 67
הנה תרגיל שכל שכיר צריך לעשות: לבדוק מה הקצבה החודשית הצפויה שלו בפנסיה. לא "בערך", לא "בטח יהיה בסדר" — מספרים.
שכיר שמרוויח 12,000 ש״ח ומפריש 18.5% מגיל 30 עד גיל 67, עם תשואה ממוצעת של 4% ודמי ניהול ממוצעים — יצבור בסביבות 1.4 מיליון ש״ח. מקדם המרה לקצבה עומד היום על כ-200 — מה שאומר קצבה חודשית של כ-7,000 ש״ח.
7,000 ש״ח בחודש. זה כ-58% מהשכר האחרון. ואם מחשיבים אינפלציה — הערך הריאלי עוד נמוך יותר.
עכשיו קחו בחשבון שלא כולם מתחילים לחסוך בגיל 30. שלא כולם מפרישים ברצף (הפסקות בעבודה, חופשות לידה, שבתות). שחלק מהשנים ההפקדות היו מינימליות. התוצאה האמיתית עבור הרבה שכירים קרובה יותר ל-4,000-5,000 ש״ח בחודש. ואם לא תכננתם מקורות הכנסה נוספים — זה מה שיש.
שימו לב
זו לא סיבה לפאניקה — זו סיבה לפעולה. וככל שתתחילו מוקדם יותר, כך ההבדל יהיה גדול יותר. כל שנה של דחייה עולה עשרות אלפי שקלים.
חמש טעויות שאנחנו רואים אצל כמעט כל לקוח חדש
אחרי שנים של ליווי מעל 700 לקוחות, יש דפוסים שחוזרים על עצמם. הנה חמש הטעויות הנפוצות ביותר שאנחנו מזהים בפגישת ההיכרות הראשונה:
1. אף פעם לא בדקו את דמי הניהול
לקוח עם צבירה של 800,000 ש״ח שילם 0.5% מצבירה — 4,000 ש״ח בשנה. הורדנו אותו ל-0.18% — 1,440 ש״ח בשנה. חיסכון של 2,560 ש״ח בשנה, שגדל עם הצבירה.
2. מסלול השקעה שלא נבחר באופן מודע
צעירים במסלול שמרני. מבוגרים במסלול אגרסיבי. בשני המקרים — חוסר התאמה שעולה כסף רב לאורך השנים.
3. קופות ישנות שנשכחו
כסף שיושב בקופות ישנות עם דמי ניהול גבוהים, נשחק בשקט בלי שאף אחד שם לב. זו בעיה כל כך נפוצה שהיא מופיעה ברשימה הזו כל פעם מחדש.
4. כיסוי ביטוחי שלא מעודכן
מי שהתחתן ולא עדכן מוטבים. מי שעבר עבודה ולא בדק שהכיסוי נמשך. מי שמשלם על כיסוי כפול בלי לדעת.
5. לסמוך על ״מישהו כבר מטפל בזה״
סוכן הביטוח שמכר את הפוליסה לפני 10 שנים לא בהכרח עוקב. המעסיק לא בודק. ואתם — צריכים לקחת אחריות.
ההפרש בין ״סתם לחסוך״ לבין ״לחסוך נכון״ — מאות אלפי שקלים
קחו שני שכירים זהים: אותו גיל, אותו שכר, אותה תקופת עבודה. שכיר א׳ לא עשה כלום — קיבל ברירת מחדל בכל דבר. שכיר ב׳ ישב פעם בשנה עם מתכנן פיננסי ובדק שהכול מכוון.
אחרי 25 שנה, ההבדלים בין השניים יכולים לכלול:
דמי ניהול נמוכים יותר: חיסכון מצטבר של 80,000-150,000 ש״ח
מסלול השקעה מותאם: תוספת תשואה מצטברת של 100,000-300,000 ש״ח
כיסוי ביטוחי יעיל: חיסכון של 30,000-60,000 ש״ח
איחוד קופות ישנות: שימור של 50,000-100,000 ש״ח
סך ההבדל: בין 260,000 ל-610,000 ש״ח
על אותו שכר, עם אותן הפקדות. ההבדל היחיד — תשומת לב.
זה לא תיאורטי. אלה המספרים שאנחנו רואים בפועל, לקוח אחרי לקוח. ולמרות שכל מקרה שונה, הכיוון תמיד אותו דבר: מי שמנהל את הפנסיה שלו באופן אקטיבי — מגיע למקום טוב יותר ממי שלא.
איך מתחילים — בלי להיות מומחים בפנסיה
לא צריך תואר בכלכלה כדי לעשות סדר בפנסיה. צריך לעשות כמה דברים פשוטים:
1. לאתר את כל הקופות שלכם. השתמשו בשירות איתור חסכונות פנסיוניים של רשות שוק ההון. זה חינם ולוקח כמה דקות.
2. לבדוק את דמי הניהול. פתחו את הדוח השנתי האחרון וחפשו את השורה של דמי ניהול. אם אתם משלמים מעל 0.3% מצבירה ומעל 2% מהפקדה — יש מקום לשיפור.
3. לבדוק את מסלול ההשקעה. שאלו את עצמכם: כמה שנים עד שאצא לפנסיה? אם התשובה היא מעל 20 שנה — מסלול שמרני כנראה לא עובד בשבילכם.
4. לבדוק את הכיסוי הביטוחי. האם הכיסוי תואם את מצב המשפחה שלכם? האם אתם משלמים על כפילויות?
5. לדבר עם מומחה. לא סוכן ביטוח שמרוויח מעמלות על מכירת מוצר, אלא מתכנן פיננסי שיושב בצד שלכם ומסתכל על הכול מלמעלה.
אנחנו בקבוצת גיא פיננסים עובדים ככה כבר מ-2014. ליווי אישי, בגובה העיניים, בלי אינטרסים נסתרים. כל לקוח מקבל בדיקה מקיפה של המצב הקיים, תוכנית מותאמת אישית, ומעקב שוטף — כי תכנון פיננסי זה לא אירוע חד-פעמי, זו מערכת יחסים לאורך זמן.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין דמי ניהול מהפקדה לדמי ניהול מצבירה?
דמי ניהול מהפקדה נלקחים כאחוז מכל סכום שנכנס לקופה בכל חודש. דמי ניהול מצבירה נלקחים כאחוז שנתי מכל הסכום שנצבר בקופה. ככל שהצבירה גדלה, דמי הניהול מצבירה הופכים למשמעותיים יותר ומשפיעים יותר על החיסכון הסופי.
האם כדאי לאחד את כל הקופות הפנסיוניות לקופה אחת?
ברוב המקרים כן — איחוד קופות חוסך בדמי ניהול ומפשט את הניהול. אבל יש מצבים שבהם קופה ישנה מכילה זכויות ייחודיות שכדאי לשמר. לכן חשוב לבדוק כל קופה לגופה לפני קבלת החלטה, רצוי בליווי מתכנן פיננסי מנוסה.
מתי צריך לשנות מסלול השקעה בקרן הפנסיה?
מומלץ לבחון את מסלול ההשקעה פעם בשנה-שנתיים, או בכל שינוי משמעותי בחיים (נישואים, לידה, שינוי עבודה, רכישת דירה). ככלל, ככל שאתם רחוקים יותר מגיל הפרישה, אפשר לקחת יותר סיכון — אבל זה תלוי במצב הכולל שלכם.
מה המעסיק חייב לעשות לגבי הפנסיה שלי?
המעסיק חייב להפריש לפנסיה לפי שיעורי המינימום (18.5% סה״כ), לתת לכם לבחור את הקרן, ולהתחיל להפריש מהיום הראשון אם יש לכם הסדר קודם. המעסיק לא חייב לבדוק מסלולים, לנהל מו"מ על דמי ניהול, או לעקוב אחר הביצועים של הקופה שלכם.
כמה עולה ליווי של מתכנן פיננסי?
בקבוצת גיא פיננסים, הפגישה הראשונה והבדיקה המקיפה הן ללא עלות וללא התחייבות. אנחנו מאמינים שצריך קודם להראות ערך, ורק אז לדבר על ליווי ארוך טווח. השאירו פרטים ונחזור אליכם.
הגיע הזמן לקחת שליטה על העתיד הפיננסי שלכם
אם הגעתם עד לכאן, כנראה שהנושא חשוב לכם. אל תדחו את זה לעוד שנה.
כל חודש שעובר עם דמי ניהול גבוהים או מסלול לא מתאים — עולה לכם כסף אמיתי.
השאירו פרטים לשיחה — בלי התחייבות
הצטרפו ליותר מ-700 לקוחות שכבר עשו את הצעד הנכון
אודות הכותב
גיא שייטלבוים – בעלים של קבוצת גיא פיננסים, סוכן פנסיוני ומתכנן פיננסי. התחיל את דרכו מתוך מטרה לאפשר לכל אדם שליטה בעתידו הכלכלי. מתמחה בהנגשת עולם הפיננסים בשפה פשוטה וברורה, ומסייע למאות לקוחות בישראל בתכנון פיננסי ופנסיוני.
